פרק 9 - ציר הזמן

פרק 8 - ראש העין עירי

ראש העין - עירי

אני ממש אוהבת את ראש העין בעיקר בזכות כל המקומות שילוי ומפגש הקיימים פארקים, מרכזי מסחר,

חנויות ועוד.

אני מאוד מרוצה מהאזור שאני גרה בוא אני מאוד קרובה לבית הספ ולחוגים שלי ואני גם מאוד קרובה אל כל חבריי.

אני הייתי מציעה שבעיר יהיה אפשר לעשות יותר קניונים ופחות אזורי תעשייה הנמצאים במקומות קנייה מרכזיים בגלל כל הפקקים, זבל, ריחות לא נעימים ממשאיות סחורה שעוברות, והייתי רוצה אפילו שתהיה בריכה עירונית ענקית בתוך ראש העין ככה לדעתי זה גם יתרום לקופת העיר ויאפשר תקציב גדול יותר לכל מיני דברים.

המקום האהוב עליי ביותר בעיר הוא פרק טל שממוקם גם על יד החטיבה שלנו.

אני אוהבת מאוד את המקום הזה כי שם אני בעצם יכולה להיפגש עם חברים שלא ראיתי הרבה זמן כי זה קרוב לכולנו, וגם אפילו סתם ללכת לשם עם המשפחה. אח שלי חוגג שם את יום הולדת שלו, לדעתי לפארק הזה יש חשיבות לכל האנשים שגרים בגבעת טל ובאזור.

     

פרק 7 - אילן יוחסין

אילן יוחסין משפחות מנצור ופדלר - זה אילן היוחסין שלנו

פרק 6 - אז והיום!

אני בחרתי לעשות את הפרק הזה על התמונה הזאת כי אני זוכרת שילדותי ממש ממש אהבתי את הבימבה הזאת ויש לי היום הזדמנות לסגור מעגל.

פרק 5 - משפחתי הרחבה

סבתא מלכה שוקר מספרת

אני מלכה שוקר בת 67  נולדתי בשנת 1943עליתי מתימן עם משפחתי: אמא רחל ואבא משה.  את בוודאי שמעת על פרשת חטיפת ילדי תימן נכון?(אם לא קיים קישור בסוף הפרק להסבר).
אז ככה כשהייתי בת שנתיים הייתי חולה לקחו אותי ההורים לבית חולים בריטי בראש העין ובאו למחרת לבקר אותי בבית החולים ואמרו להוריי שנפטרתי, אני לא ידעתי שאמרו להם ככה.
ואז זיהיתי מרחוק את דודי יצחק ושמחתי לראות אותו אז קפצתי ומחאתי כפיים כדי שישים לב אליי ואז הוא ראה אותי ולקח סדין עטף אותי וקפץ מהחלון ולקח אותי איתו אל משפחתי. עם בני משפחתי עלינו לארץ, אני הבכורה אחי שאול נולד אחריי ובאנו לגור באוהלים בראש העין אני זוכרת שהיה בכניסה לראש העין מחנה צבאי בריטי וברי המזל זכו לגור במבנה בריטי ואנחנו גרנו עם עוד משפחה בתוך אוהל. בגיל 5 קיבלנו דירה אמא שלי קבלה עבודה בתור עוזרת בגן ילדים וכולנו היינו בגן, באותה שנה לפני בקבלנו את הדירה ירד שלג בראש העין וחדר אל האוהלים והיה קור אימים ושמו עלינו שמיכות ומעילים ולא היה כמו היום מזגנים וכריות חמות. בזמני הפנוי היינו נפגשים כל ילדי השכונה ומשחקים מחניים כדורעף כדורסל תופסת ומחבואים ובזמני הלא פנוי הייתי עושה כביסות לכל המשפחה (13 איש).  ההורים שלי לא רצו שאני אמשיך ללמוד ולבד הלכתי ונרשמתי למוסד עלייה (פנימייה)

וכשאמא שלי גלתה היא לקחה אותי מהשיער חזרה לאוהל ולמרות זאת הייתי חוזרת לפנימייה ואמי הייתה מוציאה ואתי כל יום, הרופא של הפנימייה שעבד גם בנחלת צבי ביקש ממני שאני אבוא לעזור לו במרפאה.

ההנהלה ראתה שאני עובדת רציני ועושה מה שאומרים ובאותו הזמן היה החופש הגדול אז הם רצו שאני יעבד אצלם תמורת תשלום והעבירו אותי לסניף ראש העין, אמא שלי לא יכלה להישאר לבד עם 10 ילדים אז היא רצתה שאני אבוא הביתה תמיד כדי לשמור.  כשעבדתי בקופת חולים מול המרפאה גרה צייבה והיא היית המוכרת בגדים לילדים אז אמרתי לאחים שלי שייקחו ממנה מה שהם רצים ושני אחזור אחר כך לשלם לה.

לי לא היה בגדים אז הייתי הולכת לדודה שלי רבקה שהיינו באותה המידה ולוקחת לה מהארון בסתר בגדים.
9 שנים אחר כך התחתנתי עם יעקב פדל, ובגיל 24 התחלתי לטוס בכל העולם ולקחתי איתי את ילדיי (אורן בן השנה וורד בת חציי שנה)

אחרי 20 שנה הפסקתי את הטיולים נשארתי בבית עם הילדים וגידלתי אותם, את כל הדודים והדודות שלך אורן, ורד, אמא שלך איריס ודקלה.

פרשת ילדי תימן - ויקיפדיה

הילדה המסומנת בעיגול אדום היא אני (מלכה), והעוזרת בצד התמונה היא אמא שלי רחל.

 אני ויעקב.

 אני בסן פרנסיסקו.

החתונה שלי ושל יעקב לצידנו הדודה רבקה.

פרק 4 - משפחתי הקרובה

משפחתי

-אמא מספרת על העבר-

נולדתי ב 28.03.74 בבית חולים בשרון בפתח תקווה. ביום שאמי ואני יצאנו מבית החולים נכנסו לבית החדש שהורי בנו וגרים בו עד היום. היתה לי ילדות יפה. הורי עבדו בעבודה טובה והשתכרו טוב. לא היה חסר לנו דבר. טיילנו הרבה בארץ ובחו"ל.

ראש העין של פעם היתה קטנה וחמימה. כולם הכירו את כולם. למדתי בבית הספר היסודי אשכול שהיה אז עד כיתה ח'. אחר כך, עברתי לבית ספר אחד העם פ"ת.

עם סיום בית ספר התגייסתי לחיל האויר, שם נכנסתי לנפלאות העולם הטכנולוגי. מאוד אהבתי את המסגרת הצבאית ונהנתי מתפקידי.

לאחר הצבא נסעתי לטייל בחו"ל, גרתי בניו יורק ואהבתי לקום כל בוקר בעיר הגדולה. בתום 6 שנים החלטתי לחזור לארץ למשפחתי. ללמוד, להתפתח ואולי גם להתמסד. לאחר שנה של לימודים הכרתי את שלומי (שהתאהב בי במבט ראשון :-))..כמובן שגם אני אהבתי אותו..לאחר שנה וחצי התחתנו ונולדה לנו ילדה מתוקה. אהבתי את השם שנהב , זה מסמל עבורי משהו מיוחד, מרהיב וחזק. ולכן, החלטנו לקרוא למתוקה הקטנה שנהב.

לאחר כמה שנים שלומי ואני החלטנו להיפרד יפה. נשארנו בקשר טוב, חברי ממש וכל אחד המשיך בדרכו.

בתקופה זו אבי חלה ונפטר. תקופה זו היתה קשה מאוד עבורי, להבין שלעולם לא אראה אותו יותר....למרות כל השנים שעברו, אני מתגעגעת אליו כל יום יותר ויותר.

השנים עברו והכרתי בחור מקסים, מייק, התחתנו ונולד לשנהב אח קטן וחמוד, אריאל.

-אבא מספר על העבר-

שמי שלומי מנצור,נולדתי ב 5.11.70 בבי"ח השרון בפ"ת. גדלתי בפ"ת בשכונת יוספטל.

היינו הרבה ילדים בשכונה והיתה לנו ילדות יפה עם משחקים שונים:

(מחבואים. אצבע שחורה, פסלים, תירו, מחניים, הקפות).

הייתי בתנועת נוער בני עקיבא עד גיל 15, טיולים מסעות, מחנות קיץ, ולמדתי בישיבה טכנולוגית.

בצבא שירתתי בחיל האוויר בתור כבאי תעופתי, בתקופת שירותי היתה מלחמת המפרץ שבה עיר שלחה טילי סקאד על ישראל ונאלצנו להיכנס לממדים ולחבוש מסיכות אב"כ.

בשנת 2000 בערך הכרתי את איריס וב 2002 התחתנו ובסוף השנה נולדה שנהבי שלנו.

משימות לבחירה (2-4)

סיפור ההיכרות של ההורים

אמא: הלכתי עם בת דודה שלי לטייל, ופגשנו את שלומי שהיה ידיד של בת דודה אנט, שלומי התאהב בי והתחיל לחזר אחריי.

אבא: אמא ראת אותי בראש העין ושאלה את אנט עליי, ולאחר מכן נפגשנו במקרה בממועדון בתל אביב ביוזמת אנט, ומשם התפתח הקשר.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

טיולים משפחתיים

אנחנו נוסעים די הרבה לחופשות משפחתיות גם בארץ וגם בחול והעובדה שיש לאבא חורג שלי (מייק) הורים ומשפחה בחול לא מזיקה בכלל.

אני זוכרת שהייתה פעם אחת שאני ואבא הלכנו על בני דודים שלי לישון על שפת הכינרת, אני לא אשכח איך תפסנו דגים ברשת הפרפרים שי ואיך האכלנו אותם בג'חנון שהכנו על גזית ובעיקר אני לא אשכח את אמצע הלילה שלא יכולתי להירדם אז קמתי מהמיזרן יצאתי מהאוטו (אני ובני דודו שלי ישנו באחורי המשאית ואבא שלי ואחיו ישנו במיזרון על חוף) וראיתי את כל טברייה וכל האורות מהבתים נצנצו על המים. זה היה פשוט מושלם!

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בילויים משפחתיים

בדרך כלל בשבתות אנחנו יוצאים לטייל בפארקים ולערוך פיקניקים או על האש.

אני זוכרת שהלכנו השנה לפארק גדול מאוד אבל אני לא יודעת איך קראו לו אני ואחי הקטן אריאל הלכנו לשעה לגן שעשועים גדול ומגניב מאוד שהיה ם ואחר כך אכלנו ארוחת בוקר וישבנו כולם ודיברנו עד הצהריים, ובצהריים הלכנו לשדה של תותים שמשמים לילד 35 ש"ח ואפשר להיכנס לשדה התות עם קופסא ומלא בתותים עד הסוף אבל הדבר הכי מגניב וטוב בשדה הזה הוא שבתותים אין חומרי הדברה נגד מזיקים כי אין שם כאלה אז אפשר פשוט לקטוף תת ולאכול בעלי המקום מכנים את זה כבופה "אכול כפי יכולתך", ממש נהנו ולקחנו הביתה המון תותים וכאב בטן שחבל על הזמן. ^__^

פרק 3 - סמל משפחתי

פרק 2 - חקר שמי

חקר שמותיי הפרטיים

שנהב (זולו)

משמעות: חומר יקר המצוי בחיטיו של פיל.

ערך נומרולוגי: הרמוניה , אחריות , אהבת יופי , צורך באיזון, כבוד, אסתטיקה.

מין: שם זה מתאים גם לבת וגם לבן.

רחל  (זולו)

משמעות: אחת האמהות, אשתו של יעקב.

ערך נומרולוגי: שמרנות , אחריות , מסגרת , מסירות, אנרגטיות, חריצות.

מקור: בראשית כט:ו

מין: שם זה מתאים לבת.

שמי שנהב, אינו מופיע בתנ"ך ואילו רחל מופיע כיוון שהייתה אשתו של יעקב.

אני אוהבת את השם שלי, כיוון שהוא מיוחד ואני לא פגשתי עדיין ילד/ה שקוראים לו שנהב…. ובגלל זה אני מתארת לעצמי שזה שם די נדיר, ואני אוהבת את זה כי בהרבה מקומות שבהם אני מציגה את עצמי אומרים לי שזאת פעם ראשונה שהם שומעים את השם הזה ואומרים לי שזה שם מאוד יפה ומיוחד.

יש לי גם כמה שמות חיבה:

• חברות שלי קוראות לי שנבנב.
• אבא שלי קורא לי שונשון.
• חבר מאוד מאוד טוב שלי קורא לי שנופיי ;-)

אני מעדיפה שימשיכו לקרוא לי שנבנב.

אם הייתי יכולה להחליף שם הייתי לדעתי בוחרת נויה, כי זה שם ממש יפה שאני באופן אישי מאוד אוהבת, שמסמל יופי ושלווה.

משמעות שם משפחתי

כאשר חיפשתי בזולו את משמעות שם משפחתי התברר לי שאין להם את השם הזה במנוע
החיפוש.

ולכן פניתי אל אבי שהסביר לי שמשמעו השם מנצור היא מהמילה נצור,שמור, כאילו ישמור אותנו ה'.
לדוגמא באנגליה אומרים: "ינצור השם את המלכה" (ישמור ה' את המלכה, ישמור עליה).

פרק 1 - על עצמי

על עצמי

שמי שנהב רחל מנצור, אמי בחרה לקרוא לי שנהב כי היא חיפשה שם מיוחד ושנהב זה חומר מאוד יקר שמקורו רק בחיטים של הפיל.

השם השני שלי הוא רחל כיוון שנולדתי בתאריך שרחל אמינו (מהתנ"ך) נפטרה.

תעודת זהות

תאריך לידה: 18.10.2002

שעת לידה: 7:35 בבוקר

מקום לידה: בית חולים בלינסון בפתח תקווה

מדינה: ישראל

עיר: ראש העין

כתובת: יהודה הלוי/צדק

מ'ס זהות: 213119571

שם האב: שלומי מנצור

שם האם: איריס נייטן - פדלר

מ'ס אחים: 1

מזל: מאזניים

התחביבים שלי הם: ציור, התעמלות, ספורט, ציור, קריאת ספרים וכמובן לשחק על המחשב.

ב- 6.11.14 יום חמישי התקיים אירוע בת המצווה שלי במועדון הפארטי שואו, היה לי ממש כיף היו משחקים ריקודים, היה גם את מתקן השור הזועם שהוא אטרקציה ייחודית למועדון זה.

כשאני אהיה גדולה אני ארצה לעשות בעיקר בתחום המדעים.
כשהייתי קטנה תמיד רציתי להיות אסטרונאוט, אבל עם השנים התווספו עוד מקצועות כמו מדענית אבולוציה, ביולוגית, זמרת ומתעמלת מצטיינת.

*עם אבא שלי אני מאוד אוהבת לטייל בטבע ולראות סרטים ואפילו לעבוד.

*עם אמא אני אוהבת לדבר ללכת למסעדות ללכת לסרטים בקולנוע ולהינות.

*עם אחי הקטן אני אוהבת להשתולל לשחק ולצייר.

החברה הכי טובה שלי היא רוני, למרות שבזמן האחרון שנינו לא מרגישות ככה…… אנחנו אוהבות להיפגש, לצחוק, ללכת לסרטים בקולנוע, ללכת ללונה פארק ועוד מקומות בילוי

זהו סרטון שלי שאמי העלת ליוטיוב כשהייתי קטנה. (גיל 2.5)

מבוא

כשקיבלנו את המשימה לכתוב עבודת שורשים, ידעתי שזו הזדמנות לבדוק ולחקור את השורשים של משפחתי.
במהלך כתיבת העבודה שמעתי על סיפורים של בני משפחתי וחוויות ונפגשתי עם בני משפחה.
כשהתחלתי את העבודה חשבתי אני יודעת הכול על משפחתי ותוך כדי העבודה גיליתי דברים מעניינים וחשובים שלא ידעתי עליה....
 
עבודת השורשים היא הכללה גדולה למיליוני סיפורים אישיים...
העבודה שלי היא על משפחות מנצור ופדלר.
למדתי על הלידות, השמחות המפגשים המשפחתיים, העליות והירידות מהארץ ושאר הדברים שעברו כל משפחתנו...
גיליתי כמה אהבה עצומה הייתה לארץ בימים של סבא וסבתא, גליתי סיפורי גבורה אישיים.

אני גאה להציג לכם את סיפורה של המשפחה החזקה והאמיצה שלי...

מקווה שתיהנו מקריאת העבודה,
שנהב מנצור 

הקדשה

עבודה זאת מוקדשת לסבי היקר, סבא יעקב שתמיד דאג לי כשהייתי קטנה ותמיד חיבק והיה שם בשבילי 
אני מתגעגעת אלייך מאוד אתה חסר לי.

*אני מקדישה עבודה זו גם לכל בני משפחתי, אלה שאיתנו ואלו שלא תמיד תהיו איתי.

כותרת

שורשים

שנהב מנצור